הספר מתאר את השינוים שעברה הרפואה הסינית תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית בסין: מרפואה שהתקיימה ללא תמיכה ממסדית, החל מביטול מערכת הבחינות הלאומית להסמכה בזמן שושלת Qing ועד לניסיון להוציא את העיסוק ברפואה סינית מחוץ לחוק תחת משטר הרפובליקה, נוצרה ה'רפואה הסינית המסורתית' תחת המשטר הקומוניסטי ככלי תעמולה בשירות מטרות המפלגה. רפואה זו הפכה להיות חלק ממערכת הבריאות הציבורית וזכתה להכרה בינלאומית. המחברת טוענת שללא ההתוויה המכוונת של המפלגה הקומוניסטית מעמד הרפואה הסינית בסין היה זהה למעמדה כיום בטיוואן, הונג קונג וסינגפור, דהיינו, מערכת רפואית המתקיימת בקהילות סגורות יחסית ללא הכרה מדעית או תמיכה ממשלתית ישירה. הספר דן ברפואה הסינית וברפואה הסינית המסורתית הן ברמה הפוליטית ובמערכת קבלת ההחלטות והן בתוכן הרפואה עצמה.
הספר מחולק לארבע חלקים:
חלק ראשון 1945-1949
הפרק מתאר את ראשית הקשר בין המפלגה הקומוניסטית והרפואה הסינית במהלך לחימות הגרילה של מלחמת האזרחים. מאו דזה דונג קרא אז למחקר מדעי של הרפואה הסינית על מנת להסיר את האלמנט הפיאודלי ואת הדעות הקדומות שזוהו עם הרפואה הסינית. הוא השתמש בסיסמאות שהדגישו חידוש, אחדות ושינוי, את איחוד הרפואה ה"ישנה"- מילה שקושרה לנבערות, חוסר הגיינה ותמותה בגיל צעיר, עם הרפואה ה"חדשה"- מילה שזוהתה עם השתחררות מדעות קדומות ותפיסות פיאודליות, ויצירת שינוי דרך כלים מדעיים (השימוש במושג מדע היה בהתאם לתפיסה המרקסיסטית של המדע). הרופאים המערביים גוייסו למטרת קידום הרפואה הסינית וייצגו את החדש. המטפלים המסורתיים, המייצגים את הישן, אומצו ע"י מאו כבסיס תמיכה פוליטי אך בה בעת עברו עיצוב מחדש.
הכתוב לעיל הוא הרקע לכתיבת הספר The New Acupuncture ע"י Zhu Lian, רופאה מערבית וחברת המפלגה הקומוניסטית שכמו רבים אחרים הושפעה מעמדתו של מאו. קים טיילור מבססת את טענותיה לאורך הפרק תוך ניתוח הספר הנ"ל ומראה עד כמה החירות האינטלקטואלית הוגבלה על ידי הנחיות המפלגה, עד לכדי התפשרות באפקטיביות של הרפואה בהתאם לעמדות פוליטיות. כך למשל, תיאוריות שהסבירו את השפעת הדיקור התבססו בעיקר על המחקר הסובייטי, המתוארות בפירוט בפרק, משום שהמדע המערבי זוהה עם תפיסות קפיטליסטיות ולכן התעלמו מהשגיו. כמו כן, התעלמו מהמחקר הרב שנעשה ביפן על יעילות הדיקור והמוקסה, וכמובן שאף הניחו שתיאוריות היין והיאנג וחמשת האלמנטים הפכו מיושנות ואיבדו את מקומן בסין החדשה.
חלק שני 1949-1953
פרק זה מתאר את ההתרחשויות שקדמו לשלב בו הרפואה הסינית הפכה לסוגיה לאומית. תמיכת המפלגה ברפואה הסינית לא היתה מובנת מאליה ולפני 1954 לא היתה ועדה מרכזית שהתוותה את הקווים להתפתחותה; היו רק הצהרות כלליות של מאו לשימור הרפואה הסינית וסיסמאות לאיחוד רפואה סינית עם רפואה מערבית. משרד הבריאות הופקד על בחינתה של שאלת האיחוד, ומטפלים מסורתיים אף גוייסו למטרה זו, אך בפועל משרד הבריאות השתמש בהם ככוח אדם לקידום בריאות הציבור: הם נשלחו לאזורי ספר למטרות חינוך להיגיינה תוך התעלמות מוחלטת מכישוריהם ומהאוטונומיה שלהם כמרפאים. מאוחר יותר משרד הבריאות הותקף ע"י הממשלה, מה שהוביל ליצירה של ועדה מרכזית עם מעורבות ישירה של מאו לגבי עתיד הרפואה הסינית עם דגש על הקמת מכוני מחקר כדי להביא את הרפואה הסינית לרמה בה ניתן יהיה לאחד את הרפואה סינית עם הרפואה המערבית.
חלק שלישי 1953-1956
בשנים אלה החלה מדניות האצה בהפיכת סין מחקלאית לתעשייתית וביסוס מקסימלי של מטרות המפלגה הקומוניסטית תוך יישום תוכניות חומש: הלאמת נכסים, הרחבת השליטה על משאבים, הנחת היסודות לתעשיה וכו'. תוכנית החומש הראשונה נחשבה להצלחה גדולה, כוחה של המפלגה גדל וכן גם שליטתה על סין. השלב הבא היה פיתוח הסוציאליזם. בהתאם לתפיסתו של מאו, על סין היה לשמש דוגמא לעולם. ההיסטוריה של סין חולקה לשלבים של התפתחות סוציאלית בהתאם לתפיסה המרקסיסטית על מנת לדגיש את עליונות התרבות הסינית. הרפואה הסינית היוותה חלק מאוצרות אלה וההיסטוריה של הרפואה הסינית נוצלה על מנת לקדם את ההווה. היא תוארה במקביל לרפואה במערב (למשל, גילוי סירקולצית הדם והמצאת המיקרוסקופ בסין מאות שנים לפני המערב) והסיסמאות שוב קראו לאיחוד הרפואה סינית והמערבית שיהווה תרומה לעולם כולו. הפרק דן בתוכנית החדשה שהובילה ליצירת הרפואה החדשה תחת הסיסמה 'רופאים מערביים לומדים רפואה סינית', שגייסה מספר מצומצם של מורים מרחבי סין שבאו לבירה ללמד את המחזור הראשון של התוכנית , וכן ב"החיאת" רפואת הצמחים, ולבסוף ביצירת הרפואה הסינית המסורתית. הפרק דן בהתאמת תוכניות הלימוד והקמתן של ארבע האקדמיות ללימודי רפואה סינית מסורתית.
חלק רביעי 1957-1963
מתאר את השלב האחרון בטרנספורמציה של הרפואה הסינית ל'רפואה סינית מסורתית'. תוכניתו של מאו, 'רופאים מערביים לומדים רפואה סינית', המשיכה להוות תמריץ לקידום הרפואה הסינית. ארבע האקדמיות ללימודי רפואה סינית מסורתית הרחיבו ופיתחו את תוכניות הלימודים שלהן ויצרו סטנדרט לספרי הלימוד עם התמקדות בנסיון לכתוב ספר תיאוריה מקיף. הגישה שונתה מרפואה מאוחדת אחת לגישה שניצלה את ההשפעה הרפואית של הרפואה הסינית בשיתוף פעולה עם המדע המערבי והרפואה המערבית ליצירת "תרופות פלא", כמו למשל הרדמה תחת דיקור, והשיווק של "תרופות הפלא" למערב. הפרדוקס הוא שהעניין שהתעורר במערב היה בעיקרו ברפואה המסורתית ופחות בהשגים המדעיים. עד 1963 כבר פורסמה מהדורה שניה של ספרי לימוד לאומיים ונוצרה ה'רפואה הסינית המסורתית' כמו שהיא קיימת היום בסין ובמידה רבה גם במערב.
לסיכום, הספר מאפשר בחינה מעמיקה יותר של התנאים בהם נוצרה ה'רפואה הסינית המסורתית' בסין.
הספר מראה עד כמה מכוונת היתה התמיכה ברפואה הסינית תוך שימוש במניפולציות בהתאם לצרכים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים בשנים בראשונות של המפלגה הקומוניסטית בסין. על הטיעונים המובאים בספר לגבי יצירת הרפואה הסינית מחדש על ידי המפלגה הקומוניסטית והשימוש הפוליטי שנעשה בה כתבו אף חוקרים נוספים כמו Elizabeth Hsu and Volker Schied והכותבת מתבססת גם על מחקריהם.
הספר הוא ספר היסטוריה אקדמי וכתוב בצורה מובנת ומרתקת שמבססת את הטענות על סמך מחקר בשפה הסינית ובשפות מערביות, פירסומים של המפלגה הקומוניסטית וראיונות. לספר שני נספחים: רשימת שמות המטפלים שהובאו מרחבי סין להקים את אקדמיית המחקר הראשונה בבייגין , ונספח המציג את תוכנית הלימודים הלאומית בסין בשנים 1981-1997.
לדעתי, למטפלים חשוב מאוד להבין את ההיסטוריה של הרפואה הסינית על מנת שיהיו לנו כלים לשפוט את הידע אותו אנו מקבלים מטקסטים שונים. הרפואה, בין אם במזרח ובין אם במערב, מעולם לא התקיימה כיחידה נפרדת בפני עצמה והיתה נתונה להשפעת הכוחות השולטים. הבנת רוח החברה מאפשרת לנו להבין את הקונטקסט בו דברים מסויימים נכתבים או לא נכתבים, בין אם אנו בוחנים את רעיונות הרפואה הסינית המסורתית תחת השלטון הקומוניסטי או רעיונות מוקדמים יותר מה- Huang Di nei jing su wen, לדוגמא. שינויים בתפיסות החברה מובילים לשינוי דרך ההסברה של בריאות וחולי. הרפואה מעוצבת מחדש שוב ושוב גם על מנת לשרת את צרכי החברה, כמו שהכותבת מדגימה בספר זה (ראה גם את פירסומיו הרבים של Paul Unschuld בנושא).
במסגרת ספיישל "מדף ספרים" גולשי אתר סינית מקבלים 10% הנחה בעת רכישת הספר.
באתר פרובוק, הוסיפו את הספר לעגלת הקניות שלכם, ולפני התשלום, הזינו את הקוד SINIT בשדה הקוד באתר.
לעמוד הספר באתר פרובוק לחצו על הקישור: קניית ספר.
המחברת:
הילה סלע
מטפלת ברפואה סינית
סטודנטית ללימודי סינית באוניברסיטת אינדיאנה
hilasela8@gmail.com
