זמן מיוחד יוצא דופן וקיצוני מביא עמו חודש אב המצטרף לתמוז שלפניו, זמן של שבירה ומשבר ועם זאת הזדמנות גדולה לתיקון והבטחה של שינוי לטובה באמצע החודש.
ממעיטים בשמחה משנכנס חודש אב מפני החורבנות הקשים שחווינו, אנחנו ואבותינו בחודש הזה ובמיוחד בתשעה באב, יום של ההסתרה הרוחנית הגדולה ביותר בשנה אשר לכן נחרבו בו שני בתי המקדש, החל גירוש ספרד, יצאה הרכבת הראשונה למחנות ההשמדה ועוד בכל שנה חוזר המצב הרוחני הזה בדרך הטבע.
על פי ה-I ching ספר התמורות, המתאר מצבים שונים בחיי האדם, הזמן הזה מיוצג כ"עמידה במקום" או "תקיעות".
ההקסגרמה (מבנה בן 6 קוים) מורכבת מאדמה למטה ושמים למעלה והיא הפוכה בתכלית להקסגרמה שלפניה המייצגת שלום.
הדימוי הוא של כוח השמים למעלה מתרחק וכוח האדמה למטה שוקע. כמו שכתוב שם: "למה שמעל אין קשר עם מה שמתחת, ועל האדמה משתרר בלבול ואי סדר, הכוח השחור בפנים וכוח האור בחוץ… אך האדם הנעלה לא סוטה מדרכו ועקרונותיו".
במצב כזה קשה יותר לשמוע את ההדרכה העליונה, ויש נטייה להתרחקות, אך התכונה של החודש היא שמיעה; האיבר לפי השעון הביולוגי הוא שלפוחית השתן והאיבר על פי ספר יצירה הוא הכליה השמאלית היועצת.
אם כך נראה שהחודש הזה עלינו להקשיב היטב, להאזין לעצות מהשמים ומהארץ ולדעת לבחור.
הכליה השמאלית יועצת לי לקבל את כל השפע המוצע לי, הכליה הימנית יועצת לי לתת לחלוק ולשתף בכל מה שיש לי, כאן אני נותר עם זכות הבחירה הקשה, לדעת איפה אני שם את הגבול ולמצוא את התשובה והאיזון בקו האמצע, המשתף שמאל עם ימין, קבלה ונתינה, בצורה עדינה ללא הקצנה.
משנכנס אב ממעיטים בשמחה, עם כניסתה של אנרגיה סתווית מכנסת, ושליטה של אלמנט המתכת בטבע, מרכינים ראש, מתאבלים ומצטערים על האובדן של בית המקדש שנחרב בתשעה באב, מתאבלים על החורבן הכללי ומצטערים על החורבן הפרטי, על גלות השכינה בתוך כל אחד מאיתנו.
מתוך החלל הפנימי שנותר חשוך, יכולה לבקוע זעקה לשמים, בקשה מעומק הלב לחדש ימינו כקדם, בכי על זיו השכינה שהסתלק מאיתנו ויופי של קדושה שאיננו זוכרים עוד.
זה הזמן שבו אנו קוראים: "שמע ישראל" עצור לרגע והקשב, היזכר שוב במה שכבר שמעת וראית במעמד מתן תורה- "אדני אלוהינו אדני אחד" אנו משיבים את דעתנו המפוזרת מריבוי הדעות לידיעת המקור האחד לשפע והופכים צינור לשירות הזולת.
האות המחייה את החודש היא ט' המייצגת את הטוב שבבריאה הוא כוח השמים או כוח הבורא האחד שכולו טוב.
לטוב פנים רבות, מהן טוב נגלה ומהן טוב ניסתר הנראה לעתים כ-רע במבט שטחי וביקורתי. בזמן של הפרדה בין שמים לארץ אנו חווים את היתרון של האור המתגלה מתוך החושך וההסתרה.
הטוב האלוקי, היוצר כל קשור קשר הדוק לבריאתו, לאדם בעל זכות הבחירה,
אשר במעשיו יכול להוסיף ולהעצים את האור העליון ולהביאו לביטוי בעולם.
בתחילת החודש ועד תשעה באב, המשך תקופת בין המצרים, האות ט' מחוברת לאות ח' של תמוז ולכן הנטייה לחטא ונפילה עדיין גדולה, אך יש מי ששומר, אריה הוא המזל של חודש אב, הוא מלך החיות והוא כשומר רובץ בפתח, האריה מייצג בנו את הגבורה או יכולת ההתגברות על הייאוש, השבירה והחושך המשתרר בתוכנו בזמן הזה, גם שלפוחית השתן והמרידיאן שלה הזורם בגב, מייצג את האנרגיה הגברית, שליטה ושמירה על הפנימיות ואכן אנו זקוקים לכוח כזה עכשיו.
"אריה שאג- מי לא ירא", מי זה גם ים כדימוי למלכות המחוברת לתכלת השמים המשתקף בתוכה.
אם האדם דבוק וקשור לעולם החרות או ספירת הבינה (הקשורה לאוזניים ולהאזנה עמוקה), הוא מתקן את החבל הקרוע כדברי האדמו"ר הזקן: "…כמשל חבל הנפסק וחוזר וקושרו, שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל", או במלים פשוטות: קשר שאנו קושרים במקום של קריעה והפרדה, אותו מקום שקשרנו הפך לחזק פי כמה.
כך בחודש אב ובשיאי הקושי וחוסר האונים יש הזדמנות לחידוש הקשר בעוצמה גדולה יותר מזמנים אחרים, זה מה שנדרש מאיתנו עכשיו בעת מלחמה לחדש את הקשר עם כור מחצבתנו וליצור אחדות לבבות במדינה.
בירח המלא באמצע החודש יום של חג- ט"ו באב בו מנשבת כבר רוח חדשה, הקושי והשבר מאחורינו והדלות של תמוז ואב מתקרבת לאלול, חודש הרחמים הפותח דלת לתשובה והכנה להתחדשות השנה.
המחבר:
אלון הירשברג
מטפל ברפואה סינית שיאצו ודמיון מודרך
מורה לרפואה סינית ושיאצו
allonh@netvision.net.il