אני מאוד התרגשתי.
יש משהו ברפואה סינית שמרגש אותי בלי קשר לכלום, ועוד יותר אני מתרגשת כאשר אני עומדת בפני אירוע שמפגיש אותי עם שכמותי- אנשים שהרפואה הסינית חשובה להם, יקרה להם ושהם פשוט אוהבים אותה.
והנה, אני עומדת להגיע להתכנסות חשובה ומשמעותית בתחום הרפואה הסינית בארץ- קונגרס ראשון, בינלאומי, אמיתי, מקצועי.
מי יהיה בו? מה יהיה בו? איך הוא יהיה?
מה היה בו?
אולם סמולרש לבש צבעי Equinox , ואחרי אירועי מוסיקה ואקדמיה שונים שהתקיימו שם, הגיע תורה של הרפואה הסינית.
ברחבה נרשמים ומקבלים תופינים נחמדים, כולל פתקית עם שם וחוברת של הקונגרס.
עם הכניסה לרחבה הפנימית היה ניתן לפגוש חברים מהלימודים וקולגות, מורים ונציגים מכל בתי הספר פרט למזרח מערב (נשאלת השאלה- מדוע?), נציגים של האגודה לריפוי סיני מסורתי, זן צמחים ועוד, והיה ניתן לרכוש את ספרי אליזבת רושה והאב לאר במחירים נמוכים מהרגיל (מי שלא הגיע כבר הפסיד).
משמאל הוצגה תערוכה לכבודו של האב קלוד לאר, אשר הקונגרס כולו מוקדש לזכרו ולפועלו, והיה ניתן לקרוא על האדם, כמו גם לראות תמונות משלבים שונים בחייו.
נכנסנו לאולם, התמקמנו בכיסאות והתחילו נאומי הפתיחה.
נאומי הפתיחה כולם היו טבולים באופטימיות ונכונות להמשך קיום הקונגרס גם בשנים הבאות.
נציגי הארגונים האירופאים השונים שפעו חום הן למקצוע, הן למדינה והן למארגני הקונגרס והביעו תמיכה מלאה במקומה ההולך וגדל של מקומה של קהילת הרפואה הסינית הישראלית באירופה. הכל טוב ויפה, וזה אכן חשוב.
אבל בואו נתחיל עם הדברים שלשמם הגענו- ההרצאות.
מי היה בו?
פיטר דדמן היה ראשון לגשת לדוכן הנואמים.
כשאומרים בארץ פיטר דדמן, ישר חושבים על הספר, לא לגמרי זוכרים שמדובר באדם. ואכן, מדובר באדם זקוף ורזה עם עיניים בהירות וזקן תיש קטן, שדיבר בבהירות ובאנגלית קולחת על פוריות הגבר. ממש כמו הרושם שעולה מספרו, דדמן מדויק ועשיר במידע, הן סיני והן מערבי.
עוד פיטר אחד הולך והנה פיטר שני בא.
פיטר מול אינו ידוע ומוכר בארץ כמו קודמו בעיקר מכיוון שעוסק באסכולת חמשת האלמנטים. העוסקים באסכולה מכירים אותו היטב, לא פחות מאשר את המורה שלו- ג'י. אר וורסלי.
מול חוזר ומדגיש כי הוא עוסק באינטגרציה שבין ה- TCM וחמשת האלמנטים ונותן טעימה נהדרת להרצאות הבאות שלו.
הקונגרס מוקדש לזכרו של האב קלוד לאר, המוכר לרבים מאיתנו כשותפה של אליזבת להרצאות ולכתיבת ספרים.
התערוכה והסרט אודותיו הציגו אדם ייחודי שנגע באנשים רבים בכל העולם, אדם מלומד מאוד ונדיב מאוד עם הידע שצבר. אליזבת רושה דה לה וואלה התחברה אלינו מצרפת לשיחה קצרה באמצעות Video Confrencing עם יאיר מימון, אך החיבור השתבש ואליזבת לא הגיעה לאוזנינו באופן ברור. מבעוד מועד התארגנו מארגני הקונגרס וצילמו את אליזבת נושאת דברים אודות האב לאר מהיכרותם הארוכה, כיצד הכיר לה את הפילוסופיה הסינית ועוד. הסרט אודות האב לאר היה קצר ונוגע ללב.
לאחר מכן עלתה ד"ר דומיניק הרצר.
ד"ר הרצר הרצתה על ה- Shen, נושא מעניין לכל הדעות. כותבת שורות אלו נתקלה בקושי רב לקבל מידע בנושא עקב מונוטוניות קולה והיובש בו היא מעבירה את הדברים. ניכר כי הידע שבאמתחתה רב, אך הדברים לא לגמרי עברו, וחבל, לאחר שני Ph.D, סביר להניח שיש לה הרבה דברים מעניינים לחלוק איתנו.
לאחר ההפסקה, התחלק הקהל למושבים השונים.
את מושב 1 פתח הרב יובל הכהן אשרוב, שדיבר באופן נעים וברור על השילוב שבין הקבלה והרפואה הסינית. בגישתו השונה והייחודית, בתיבול עם גימטריה, הגיש כבוד הרב הרצאה קצרה ומעניינת ביותר אודות בריאות וחינוך לבריאות.
הבא בתור- יאיר מימון.
גם הוא, כמו ד"ר הרצר, הרצה על ה- Shen, והדגיש כי אנו כמטפלים צריכים לראות את עוצמת המטופל מפני שרק משם יבוא הריפוי.
האחרון למושב זה היה יוסי מורגנשטרן, שדיבר גם הוא על ה- Shen, והמשפט החשוב שאמר- עד שלא נתקן את עצמנו לא נוכל לתקן אחרים.
במושב החמישי דיברו רני איל ורמון ולמן.
איל הציג את נושא הסדנה שלו בהרצאת מבוא מסקרנת ביותר אודות נקודות הטיפול ב- Gui ע"פ Sun Si Miao. במילה אחת- מרתק.
ולמן הציג את שיטתו- מחלות נוצרות כתוצאה משפע, עודף, ולא כתוצאה מחוסר, וזאת בניגוד להרבה מאוד מהלימודים של כולנו. עוד טען כי הטיפול הנכון הוא חיים בריאים ונכונים, ולא תרופות, צמחי מרפא ודיקור.
לבסוף, התכנסנו שוב כולם כדי לשמוע את נציגי בתי הספר אודות האתגרים העומדים בפני הרפואה הסינית בארץ, תחת ניצוחו של יאיר מימון.
רני איל, יו"ר האגודה לריפוי סיני מסורתי, ציין כי ישנו חזון משותף בין כלל העוסקים ברפואה סינית במערב להסדיר את הרפואה הסינית לעתיד. כחלק מזה וכאתגר שני, יש צורך באחדות כאן אצלנו בינינו ועבודה משותפת, ולהגיע למצב שבו מנקודת ה- 400 רשומים היום באגודה, נגיע ל- 1,500 בשנה הבאה.
עופר אפל, מנהל ונציג קמפוס ברושים, הסכים עם רני איל לגבי האחדות והוסיף כי יש לדאוג לתעסוקה לעוסקים בתחום, ויש למגר את השרלטנות תוך הסדרת החוק.
לשאלתו של יאיר כיצד לממש זאת, ענה אפל כי לדעתו תעסוקה ומיסוד הולכים יד ביד. מימון טען שהתעסוקה צריכה להתקיים לפני המיסוד, שאין לחכות שיכירו בנו כדי לעבוד וליצור מקומות תעסוקה.
טוביה סקוט, נציג כפול- הן קמפוס ברושים והן האגודה– תמך גם הוא באחדות שדיברו עליה איל ואפל, ודיבר על האתיקה המקצועית של התחום, וציין- בהסכמת משתתפי הפאנל כולם- שיש להכניס את הקוד האתי לתוכנית הלימודים, ללמוד אותו ואף לחתום עליו.
צביקה מרגונינסקי, נציג ביה"ס מירב, דיבר על הגברת המודעות לטיפולים ברפואה סינית תוך השמת דגש על שיווק נכון, ולשים לב ולזכור ששיווק אינה מילה גסה בתחומנו.
רועי סופר, נציג ביה"ס לרפואה סינית עתיקה ברחובות, ציין כי יש להעלות את סטנדרט הלימודים בארץ ל- 5 שנים בכל הרמות אך בעיקר ברפואה מערבית. עוד ציין בחזונו- מעבר של כל בתי הספר מלימודי TCM ל- ACM (רפואה סינית עתיקה- Ancient Chinese Medicine).
לכך הגיב מימון שלדעתו יש להגיע ל- 7 שנים כדי להיחשף ליותר שעות, ממש כמו סטודנטים לרפואה.
צביקה שיינברג, נציג מכללת רידמן, אמר שחשוב להדגיש שיש מקום לכולם: לכל האסכולות ברפואה הסינית ולכל שיטות הרפואה בכלל. עוד אמר שיש עוד להגיע לפריצת דרך מול הממסד בבתי החולים, שהממסד עדיין חשדני כלפינו.
רמון ולמן, נציג סמינר הקיבוצים, אמר כי יש להכניס את הלימודים לאקדמיה תוך שמירת הרוח של הלימודים, ושאין צורך לפחד מאקדמיזציה.
עופר ברנוביץ', נציג מכללת מדיסין סניף רמת גן, ציין כי בעיקר השנה ישנן התרחשויות רבות בתחום, לדוגמא הקונגרס, ולדעתו יש להגדיל את העשייה בתחום המחקר וההשתלבות ברפואה הציבורית.
ערן גלוסקא, נציג מכללת מדיסין סניף חיפה, היה רוצה לראות את הרפואה הסינית חוזרת להיות יותר עממית במחירים שווים לכל נפש.
ניר עמיר, נציג תמורות, אמר כי רוצה היה לראות את האינטגרציה בין הרפואות הסינית והמערבית ושבכל מחלקה בבתי החולים יהיה מטפל ברפואה סינית שיעבוד בסמוך לרופא ולא בכפוף לו. משנשאל על ידי מימון כיצד לממש את הדברים הללו, ענה עמיר כי יש צורך להבין את הקשר שבין שתי הרפואות ולקדם מחקרים על ידי הכנסת מחקרים כבר בבתי הספר בדמות מחקרים קונקרטים כעבודות גמר.
קיום הפאנל העלה מספר שאלות:
1. משותפת לשירי לפיד ולי- איך קרה שהפאנל כולו היה 100% גברים?
2. שאלה אותה הצגנו כבר קודם- איפה היה נציג ביה"ס מזרח מערב?
3. רועי סופר דיבר על דגש בעיקר על רפואה מערבית בהארכת הלימודים, האם אותו דגש יושם גם על העמקה ברפואה סינית? על צפיות קליניות רבות כאסיסטנטים במסגרת החשיפה לשעות עבודה אותה הזכיר יאיר מימון? התעמקות בנושאים שכיחים בקליניקה?
4. ניר עמיר הדגיש את המחקרים, ורבים מהקהל הסכימו איתו, ואני שואלת ותוהה- בעוד אני מכירה בחשיבותם, עד כמה הם יכולים למדוד אינטואיציה של מטפל כלפי המטופל שלו? כד כמה אפשר למדוד את קיום ה- Shen באמות המידה של המחקר המערבי? האם ייבנה פרוטוקול מחקרי שיהיה תואם לרוח הרפואה הסינית? ישנה תחושה שהמחקרים משרתים אותנו בדו-שיח עם הממסד, אך גם שמים לנו מקל גדול בגלגלים, יש דברים רבים שאינם ניתנים למחקר הקיימים במסגרת טיפול, ישנם דברים רבים שכבר מניסיון הגדרתם למחקר נכשלים, עוד לפני שהספקנו לבדוק משהו, ולפעמים נדמה שהשפה המשותפת לא צריכה להיות במחקרים מדעיים שנכפו על הרפואה הסינית על ידי הרפואה המערבית.
איך היה?
הקונגרס היה מרגש בראשוניות, בחידוש ובהבטחה שלו לעתיד.
הוא היה מסודר, מאורגן, רשמי- ניכר היה כי הושקעו משאבים ומאמצים כדי לתת תחושה מקצועית מרמת הארגון ועד רמת אתר הקונגרס באינטרנט.
למרות הקרחות שנראו פה ושם, מקורות רשמיים מדווחים על כ- 400 משתתפים, מספר יפה מאוד לכל הדעות אם כי לא מספיק.
יש צורך לבחון את נושא התמחור לפעם הבאה, בעיקר לשם הגדלת מספר המשתתפים.
לסיכום הדברים- היה מצוין.
אנחנו רוצים עוד.
המחברת:
יעל ארנסט
עוסקת ברפואה סינית
yael@sinit.co.il
