בחודש ניסן בו חווינו עזרה גדולה משמים ליציאה לחרות, לשחרור מהמייצר ויציאה למרחב.
עכשיו אנחנו כאן, שוב למרגלות ההר שכבר ראינו את פסגתו. קצת קשה להרגיש שוב למטה ורחוק מהמטרה הנכספת, אך אין עליה בלי ירידה, ותכלית העלייה, על פי רבי נחמן מברסלב, היא ירידה. אנו יורדים למישור האדמתי כדי לעלות משם בהדרגה, צעד צעד לבניית קומה שלמה שתכיל ותקרין את האור.
על פי ספר יצירה חודש אייר קשור לאדמה ולמזל שור, המזכיר לנו שזהו זמן לחריש עמוק ויציב בפנימיות נפשנו, זמן להפוך במובן מאליו והמודחק כדי לאוורר את כבדות וארציות האדמה או לבדוק מחדש את מידותינו כדי ללטש עוד את אבן הספיר שבלב ולחרוט לנו מחדש את אותיות הדרך הנעלה, ולהנהיג בה את חיינו.
זוהי הדרך שאנו הולכים בה מפסח דרך 49 יום של ספירת העומר, 49 יום של עלייה רוחנית וזיכוך הגוף בדרך לחג מתן תורה בחודש הבא חודש סיון.
עוד בספר יצירה האיבר של החודש הוא הכליה הימנית היועצת לנו להעמיק ולהתמיד במחשבות טובות, ולפעול ליישם אותן בנחישות. התכונה השולטת היא הרהור המאפשר התבוננות פנימית עמוקה כאשר האדמה יציבה, ושקיעה בהרהור נוגה וחסר תכלית במצב של אדמה לא מאוזנת.
בחודש אייר ניתנה הבאר במדבר אחרי יציאת מצרים, הבאר מסמלת את האפשרות להעמיק ולגלות הבנה בסודות התורה, ואמיתות החיים.
גם ה- מן הנקרא מזון אבירים החל לרדת באייר והיה כלחם משמים הנטמע כולו באיברים ללא שום פסולת ובו נתרפאו כל החוליים בגוף, לכן כתוב בספר בני יששכר שחודש זה נבחן ומנוסה בחכמת הרפואה משום שהוא מרפא את הקיבה מהעיפושים וחולשת המרה.
האיבר שנכנס לפעולה עלפי השעון הביולוגי הסיני הוא הטחול המקבל אנרגיה מהקיבה ששלטה בחודש שעבר. לטחול יש אנרגיה פנימית של אש העוזרת לו להתמודד עם הליחות והמותרות בקיבה היוצרים רעילות ומפתחים מחלות. החיה הקשורה לטחול היא הנחש, כמו הנחש הקדמוני הקשור למקורות ידע גבוהים ביותר, לשרפים שהם המלאכים השומרים על הדין, אולם הוא קשור לזיעתם, שהיא הפסולת וכך הנחש שהתהלך זקוף בגן הכניס ספק באחדות האלוקית ויצר התחלה של פירוד ולכן גם ירידת מדרגה רוחנית ואפשרות של מחלה.
כך קיבל הנחש לזחול על גחונו והאדם קיבל את ב"זיעת אפיך תאכל לחם", משמע עליך לעבוד כדי לקבל את מזונך הגשמי וגם הרוחני, ואין עוד מתנת חינם משמים.
הנחש הוא כוח החטא שהוא שורש המחלה והוא מאפשר גם רפואה,
העיקרון הרוחני הוא שמחלה הבאה מפגם התנהגותי מסוים, תירפא כליל כאשר נטפל ונשנה את הפגם בשרשו. השורש לכל הפגמים וכל המחלות הוא יצירת חוצץ והפרדה יתרה, או קליפה בין האדם לאור הבורא המקיים אותו. כך החלו בני ישראל לחלות במדבר רק אחרי שסרו מהם 7 ענני הכבוד שהיו מלווים ושומרים והתקיימו בזכות האמונה השלמה באותו זמן לקח משה רבנו נחש נחושת והורה שמי שיסתכל עליו ירפא.
אחד הביאורים לכך הוא היכולת להישיר מבט אל הפחד, או לגורם החטא, ולהמיר את הפחד ממנו ביראת הרוממות, או להשיב את האמונה והביטחון ברופא העליון אל לב האדם ולעורר מחדש את אש השמחה המפעילה גם את הטחול לריפוי החוליים העיפושים והמותרות בעיכול הגשמי והנפשי. כאן אנו נזכרים בעיקרון הקוסמי שדומה בדומה ירפא לפיו אנו נותנים את תמצית או "שורש" המחלה כתרופה או מניעה למחלה עצמה, כדוגמת החיסונים והתרופות ההומאופתיות.
חודש אייר הוא ראשי תיבות "אני יי' רופאך", בו אנו מתקנים את ה"אמונות הנפולות" ששקענו בהן וירדנו "עד עפר", כפי שכתוב בבראשית: "וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה" ומפרש ה-שפת אמת: זוהי שליחות ששלח הקב"ה לאדם לתקן עולמות השפלים…לבירור הרוח מתוך החומר.
התיקון בעפר קשור מאוד לנחש שהוא גימטרייה משיח, אשר עליו כתוב שיבוא רכוב על חמור לבן (חומריות מתוקנת). הנחש זוחל על העפר ואורב לנו מתוך החור משם הוא יוצא ומכיש כאשר אנו מרפים את ידינו מהאמונה הפשוטה ומטילים ספק או הרהור שווא במורה והרופא האמיתי והמקור האחד לכל הריבוי שמסביבנו.
בתקופה שבין פסח לל"ג בעומר נפטרו ממגפה 24,000 מתלמידי רבי עקיבא, הפגם שלהם היה שלא נהגו בכבוד איש לרעהו, ועלינו מוטל
לתקן מידה זו של אהבת הזולת ושימת לב לצרכיו.
ל"ג בעומר יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי הוא ב-18 או ח"י באייר, זהו יום בו אנו חוגגים את ניצחון הרוח והפנימיות על החומר והחיצוניות. רבי שמעון ובנו ישבו במערה 12 שנים ועוד 12 חודשים
כדי לזכך את ארציות הגוף ולגלות את סודות התורה שהיו גנוזים מששת ימי בראשית. הם החלישו את כוחו הרוחני של הגוף לטובת כוחה העצום של הנשמה. מכיוון שבחרו לתקן את פגם הנחש, הפך הוא מאויב לאוהב ולשומר בפתח המערה בה ישבו. התגברות על הנחש היא בעזרת עקבו של אדם או אותה עשייה פשוטה
כ"מצוות שאדם דש בהן בעקבו" ולא רואה את חשיבותן, זהו חור הנחש, היוצא משם לפי מצבו הרוחני של האדם.
הנחש הערמומי מייעץ לנו לברוא לעצמנו עולמות דמיוניים הנשברים ונהרסים בסוף, אך הדמיון משמש גם לריפוי, כמו בדמיון מודרך המשתמש בכוח הנחש המדמה לברוא רפואה ע"י השבת המחשבה למקור.
ולסיום, החודש הזה פועל באות ו', היא אות החיבור וקו המידה
בעזרתו אנו יכולים למצוא איזון בין נטיות הלב השונות, בין הצרכים שלי לצרכים של האחר, בין כמה לתת לכמה לקחת לעצמי.
איזון ברוח ואיזון בחומר, הקו הוא תחום העבודה שלנו בחיים, הוא מייצג את הדרך לחבר ולקחת את כל החכמה שבראש לתכלית במלכות העשייה.
המחבר:
אלון הירשברג
מטפל ברפואה סינית שיאצו ודמיון מודרך
מורה לרפואה סינית ושיאצו
allonh@netvision.net.il
