בבואנו לבחון את המושג "מרידיאן" מבעד למשמעותו הפשוטה והבסיסית כרשת זרימה תוחמת בגוף, עלינו לזכור את משמעותו הכוללת כחלק אינטגראלי מהשלם שנקרא צ'י, ובהקשר זה כמייצג תנועה וחיים.
חשוב מזה, עלינו להפנים שמדובר במערכת סגורה באופן יחסי (שהרי היא ניתנת להשפעות פנימיות וחיצוניות), אשר מנגנונים כמו "כלים שלובים" ו"סטגנציה/חוסר" מהווים את הבסיס להתהוותה, התחדשותה ולפעולתה בימי מחלה או שלום.
ההתעמקות בנקודות הדיקור על שמותיהן ותפקודיהן השונים חשובה לעצם התפקוד הפרקטי שלנו כמטפלים אך אינה מהווה את ההבנה השלימה של הזרימה האנרגטית בגוף. צמצום המבט שלנו לעבר מיקום הנקודה ו/או אופייה בלבד מבלי להתחשב במקומה בתהליך הזרימה הטבעי של הגוף גורם, לדעתי, לפספוס הראייה של האדם כ"שלם". את תפיסת האדם כ"שלם" מחליפה המחשבה האנושית בראייה מצומצמת משהו על צמתים אנרגטיות (הנקודות), והשפעתן על הגוף/נפש ללא הבנת התנועה השלמה בגוף.
דבר נוסף שחשוב לזכור באותו הקשר הוא שהצ'י שזורם בגוף הוא בעל מהות אחת בסיסית. חלוקת הגוף לשכבות אנרגטיות:
SUN LOU, T.M.M, DIVERGENT, LOU, מרידיאנים עיקריים ומיוחדים חשובה בעיקר להבנת גורמי מחלה ועומקם של אלו בתוך הרובד האנרגטי, אולם יכולה לגרום לעיתים לאיבוד המראה הכולל של זרימה אנרגטית בגוף. הרי ישנם קשרי תהודה בין סוגי המרידיאנים השונים בוודאי אם הם קשורים לאותו מקור.
לדוגמא, נראה לי שמרידיאני ה- T.M.M, על אף שלא זורמים תמיד בדיוק על מסלול המרידיאן העיקרי או בכיוון זרימתו המקורי, אינם אלא מראה שלו בחיצון הגוף ומשקפים את יכולתו האנרגטית בחתך חיצוני זה של ה"פיזי". הצ'י הזורם בהם נמצא בקשר ישיר עם הצ'י במרידיאן הראשי וכן עם מרידיאני החיבור וה- DIVERGENT.
במישור הטיפולי, חשובה הבנת התנועה הטבעית בגוף והקורולציה בין חלקיו השונים. הקיסר הצהוב תמיד מנסה לקחת אותנו לטפל בחולה דרך הבריא- אם ישנה בעיה בימין אז נטפל בשמאל, אם הבעיה היא ברום הגוף אז נטפל בחלקו התחתון וכיו"ב. החשיבות היא, אם כן, להבין זרימה אנרגטית ולהבין שהזרימה האנרגטית בגוף היא "אחת", וזאת אחרי שזיהינו את מקור או את מיקום הבעיה.
מנגנון כלים שלובים
אחת ממערכות התנועה האנרגטיות בגוף הוא השעון הביולוגי הסיני.
מערכת זו מתארת תנועת צ'י בגוף לאורך יממה בין איברי הפנים והמרידיאנים השונים. מערכת זו היא גם המקום הטוב ביותר להבנת מנגנון "כלים שלובים" במערך תנועת הצ'י בגוף.
מערכת זו יוצרת קשרים בין איברים/מרידיאנים שאינם נכללים בתוך חוקי חמשת האלמנטים וזאת ע"י מנגנון MID-DAY- MID-NIGHT.
קשרים אלו נוצרים בתוך מעגל הזרימה האנרגטי בגוף ולכן מחייבים אותנו לקחת אותם בחשבון בטיפול. מתוך ההבנה האנרגטית הזו נדע שבכל פעם שאנו דוקרים נקודות על מרידיאן כיס המרה (23:00 – 01:00), אנו בהכרח משפיעים על מרידיאן הלב (11:00 – 13:00), ולהיפך. הזרימה הזו פועלת לטובתנו, ולרעתנו במידה ולא התחשבנו בה.
סיפור מקרה:
לפני מספר ימים התקשרה אלי מטופלת שלי בשביל לשאול שאלה.
הבת שלה הייתה בטיפול פיזיותראפי ובמהלכו אובחנה אצלה דלקת בכתף. המטפלת שהייתה במקום הציעה לה דיקור והיא נענתה אולם תגובת הלוואי לדיקור זה הייתה מאוד חריפה. הבת הרגישה שהיא "מתנתקת מעצמה" וכן היא סבלה מאובדן שמיעה זמני. מייד שאלתי היכן מוקמו המחטים והאם היא נדקרה במרפק. מסתבר שנדקרו שלל נקודות לאורך מרידיאן המעי הגס כשהחשובה לענייננו היא CO-11.
הסימפטומים מעידים על חדירת GUI אל הכליות כשלכך יכולות להיות 2 סיבות:
1. חולשת כליות גדולה ברקע המלווה בדיקור של נקודות על מרידיאן המעי הגס עימו הכליות נמצאות בקשר דרך השעון הסיני גרמה להחלשות נוספת שלהן ולכן לחדירת רוח.
2. הנקודה CO-11 היא נקודת GUI של הכליות ופיזור הנקודה יכול להכניס רוח פנימה.
כאשר שאלתי אם נלקח דופק לפני הדיקור הסתבר לי שלא!
אינני יודע אם אפשר היה למנוע את תופעות הלוואי,
אך ברור לי שלא הייתה כאן התחשבות במהלך הזרימה האנרגטי בגוף ונדקרו נקודות שאולי התאימו בדיוק לכתף אך לא התאימו למטופלת הספציפית.
אספקט נוסף הקשור למנגנון "כלים שלובים" בגוף קשור לבחירת הנקודות.
בחירת הנקודות היא, לטעמי, אומנות בפני עצמה. מדובר בתבשיל שאנחנו רוקחים בעזרת מחטים או בציור עם נגיעות צבע עדינות שאנחנו מושחים בכדי להחזיר את הלא-מאוזן לאיזון. חשוב מאוד מבחינתנו לראות שהציור שציירנו מאוזן על פני הגוף אחרת לא תושג התוצאה הרצויה.
אם נבחר יותר מדי נקודות ברום הגוף הרי שהחלשנו את חלקו התחתון ויצרנו תנועה חזקה מדי מטה שיכולה לגרום ל"נפילת" צ'י בגוף.
אם בחרנו רק בנקודות יאנגיות או רק בנקודות ייניות עלינו לקחת בחשבון את חוסר האיזון שנוצר בגוף והאם הוא מתאים באותו זמן.
עלינו לוודא שבחירת הנקודות לא קשורה רק ל"תלונה העיקרית" ולא מתמקדת באזור אחד בגוף כי לא בה אנו מטפלים אלא באדם שעומד מולנו.
מנגנון סטגנציה/חוסר
בספרות מתוארים המרידיאנים כרשת של נחלים הזורמת ומגיעה לכל מקום בגוף.
אם נפשט ולו לרגע קט את גורמי המחלה רוח/אש/חום/לחות/יובש/קור ונקרא להם בשם כוללני צ'י הרי שאותם נחלים, כמו אחיהם על פני כדור הארץ, יכולים לסבול משתי הפרעות בזרימה בלבד; או שישנה סטגנציה (סכר) או שישנה זרימה חלשה מדי ולא מספקת. למרות שהראייה הזו היא אולי צרה משהו, הרי שהיא מבטאת באופן מושלם את עיקרון תנועה/אי תנועה ובמקרה שלנו בריאות/חולי.
עיקרון הטיפול במקרים אלו יהיה:
– הנעת הצ'י במקרה של סטגנציה.
– חיזוק במקרה של חולשה.
כעת עלינו לבחור נקודות מתאימות לכל אחד מהמקרים כשלרשותנו עומדות מערכות בחירה מגוונות.
הכללים המנחים בבחירת נקודות זהים לאלו שהוצגו בסעיף הקודם:
א. יש להתחשב בזרימה האנרגטית בגוף.
ב. יש לטפל במקום ה"חולה" דרך מקום "בריא".
במקרה של סטגנציה במרידיאן הכבד לדוגמא, עומדות לפנינו מספר אפשרויות:
– ניתן להשתמש בנקודת היציאה של מרידיאן כיס המרה (ה"אימא" של הכבד ע"פ השעון הסיני)- GB-41 ובנקודת הכניסה של מרידיאן הריאות (ה"בן" של הכבד ע"פ השעון הסיני) LU-1.
– ניתן להשתמש בנקודת החיבור של כיס המרה (GB-37) בכדי להניע צ'י לכבד.
– ניתן להשתמש בנקודה האחרונה על פני המרידיאן (LIV-14) בשביל לעודד זרימה.
– ניתן להפעיל מסלול בקרה על הכבד (KO CYCLE) ע"י שימוש בנקודות רלוונטיות על מרידיאן המעי הגס.
שימוש בנקודה LIV-3 לשם הנעת צ'י נראה במקרה הזה פחות טוב מכמה סיבות:
א. זוהי נקודה שנמצאת על המרידיאן ה"חולה" ולכן נעדיף לא לטפל דרכו באופן ישיר.
ב. זוהי נקודת אדמה/מקור של הכבד ומשתמע מכך שזוהי נקודת חיזוק של הכבד שעלולה להחריף את הסטגנציה הקיימת- הפעלת חיזוק מול תקיעות.
במקרה של חולשה במרידיאן הכבד נעדיף שלא לבחור נקודות ע"פ המרידיאן עצמו וזאת מהטעמים שהוזכרו לעיל. דמיינו לעצמכם שאתם אחראים על הזרימה בגוף, דמיינו את התנועה בכל הגוף, שום דבר אינו סטטי, הכול זז וללא הפסקה.
עכשיו חישבו על מקום בתוך הזרימה הזו שהוא חלש ושאינו מקבל מספיק תנועה/מים. האם הייתם שופכים מים להיכן שחסר? או שהייתם הולכים למקור הזרימה ושם דואגים לאספקה מתמדת ובכמויות נכונות?
בשביל לחזק איבר/מרידיאן נלך צעד אחד אחורה במסלול הזרימה, נלך למקור האנרגטי שלו בטרם הוא נהיה עצמו ובמקרה של הכבד נלך אל אלמנט המים ואל הכליות בשביל לדאוג לזרימה נאותה, וזאת ע"פ חוקי ההזנה של חמשת האלמנטים.
לסיום, אחת מהדרכים להבין זרימה היא לדעת את מהלכה.
לדוגמא, שאלו את עצמכם להיכן זורם מרידיאן הכליות מהנקודה KID-10.
למרות שהתשובה המתבקשת היא KID-11 לא כך הם פני הדברים.
מהנקודה KID-10 זורם מרידיאן הכליות אל הנקודה GV-1 ומשם אל עמוד השדרה המותני. מעמוד השדרה המותני המרידיאן חודר אל איבר הכליות ומשם הוא חודר אל איבר שלפוחית השתן. מאיבר שלפוחית השתן המרידיאן מגיע אל הנקודה KID-11 וממשיך מעלה ע"פ מסלול המרידיאן.
עצמו את עינכם ונסו לדמיין את תנועת הצ'י של המרידיאן:
KID-10 > GV-1 > עמוד שדרה מותני > איבר הכליות > איבר שלפוחית השתן > KID-11.
אחרי שראיתם את הזרימה בעיני רוחכם נסו לחשוב על המשמעויות שלה בכלל ועל השימוש בנקודה KID-10 בפרט. עולם חדש ומלא באפשרויות נגלה לפנינו עם פוטנציאל הבנתי וטיפולי ענק וכל זאת במרחק 2 נקודות דיקור.
תקוותי שגרמתי לכם לחשוב תנועה …
המחבר:
רועי כרמל
מטפל ומרצה ברפואה סינית
roycarmel@gmail.com
