שלום חברים יקרים,
הבלוג החדש שעולה לאוויר היום ינסה להציג מכל זווית אפשרית את נושא הרפואה הסינית הקהילתית –community acupuncture.
מי שנתקל במושג הזה: "רפואה סינית קהילתית" לראשונה בחייו ולא יודע במה מדובר, מוזמן לקרוא כאן כדי להתעדכן. המאמר גרר גל של פניות מצד מטפלים שמעונינים בטיפים כיצד להתחיל ליישם את המודל, לצד דיונים ערים באשר לבשורה המהפכנית שלו.
המטרה שלי בבלוג הזה, כמי שמיישם את השיטה מאז ספטמבר האחרון, היא לעורר את המחשבה, את הדמיון ואת הרגש בכל הנוגע למהות המקצוע שלנו, ה"מטפלים הסיניים". כיוון שהאתר הטוב ביותר לקבלת מידע על הנושא הוא בשפה האנגלית, אני חושב שהכרחי שנתחיל לדבר על הנושא בשפתנו, ולראות כיצד ניתן לזרוע את "זרעי המהפיכה" בישראל.
ישנם דברים מסוימים במקצוע הרפואה הסינית בישראל שלדעתי לא נכונים ולא מועילים, ושגורמים לדיכוי התפתחותנו כמטפלים. אני בעד דיון פתוח וכנה עד כמה שניתן בעניין הזה – בלי התייפייפות ובלי טיוח. דיון אמיתי, אך מכובד.
הסיבה שאני כ"כ מעוניין לעורר דיון כזה היא אמונתי שהרפואה הסינית כמקצוע בישראל סובלת, בלשון עדינה – מניתוק קל מהמציאות. אני לא בטוח שהדבר הזה אפילו ידוע לרב העוסקים בתחום, אבל אני כאן כדי לחשוף את זה, ולהציע אלטרנטיבה שעשויה להציל את עתיד המקצוע שלנו. האלטרנטיבה הזו מבשרת סוג של מהפיכה, ואני קורא לכם להצטרף אליה.
ישנם צדדים רבים כל-כך לנושא של רפואה סינית קהילתית, החל משאלות פרקטיות כמו איך לטפל בארבעה או שישה מטופלים בשעה, איך להקים קליניקה, מהו "צ'י קבוצתי" וכו'… ועד לשאלות מהותיות ופילוסופיות כמו – מה התפקיד של הרפואה הסינית, כאן ועכשיו, בישראל של שנות האלפיים? מהו תפקידנו כמטפלים? ועוד… אני מתכוון לגעת בכל ההיבטים האלה. ברשומה הזו אני רוצה רק להציג מספר שאלות בסיסיות:
מהי המטרה של רפואה סינית קהילתית? לדעתי המטרה, במשפט אחד היא:
לאפשר למטופלים רבים ככל האפשר למצוא מזור ומרפא באמצעות הרפואה הסינית.
המשפט אולי נשמע בנאלי, אבל כשמפרקים אותו לחלקיו, מבינים עד כמה הוא לא:
"לאפשר" – האם אנחנו, המטפלים הסיניים, באמת "מאפשרים"? האם אנחנו פותחים את הדלת ומאפשרים לאנשים להגיע אלינו לטיפול? השאלה הזו נוגעת לא רק להיבטים של שיווק נכון, אלא גם להיבטים של הבנת תפקידנו כמטפלים בחברה, של התפיסה העצמית שלנו כמטפלים, ושל "הורדת המחסומים" בין העולם שלנו לעולם שבחוץ.
"למטופלים רבים ככל האפשר" – האם אנחנו רוצים שהרפואה הסינית תגיע למאסות של אנשים? האם אנחנו מאמינים שלמאסות של אנשים יש זכות ליהנות מסגולותיה? האם אנחנו חשים אחריות כלשהי, בתור אלו שאוחזים ב"תרופה", כלפי אותן מאסות של אנשים?
"למצוא מזור ומרפא" – האם אנחנו באמת מאפשרים למטופלינו למצוא מזור ומרפא, או שמא מנצלים אותם כדי לבטא את הייחודיות שלנו כמטפלים ואת התחכום הרב של מיומנותינו? האם אנחנו כאן כדי לרפא אותם, או כדי לשמש מתווכים עבורם, כדי לאפשר להם למצוא את המרפא בעצמם?
"באמצעות הרפואה הסינית" – האם הרפואה הסינית שלמדנו היא אמצעי, או מטרה? האם חשוב לנו מאד לבצר את מעמדנו כמטפלים, ללבוש חלוק לבן, להיות סוג של medical professional? או אולי להיכנס לתפקיד "המטפל החומל", המהלך קסמים על מטופליו ומעניק להם חוויה "יוצאת דופן"? או שמא חשוב לנו פשוט לעזור לקהילה שלנו, להיות חלק ממנה, ולהיכנס לעולמה במקום לצפות שהיא תיכנס לעולמנו?
אני מקווה שנוכל ללבן יחד את הנושאים האלה – לא כתרגיל אינטלקטואלי – אלא כצורך השעה.
מעולה !