חשבתם ששכחתי, נכון?
אז לא שכחתי בכלל. איך אפשר לשכוח ספר כזה גדול ושמן שיושב לי על השולחן ותופס לי כל כך הרבה מקום?!
איך דוקרים ילדים?
אנחנו בעמוד 80 (לאלו שיש את הספר ורוצים לדעת בדיוק על מה אני מדברת), וג'וליאן מתחיל לדבר תכלס.
איך דוקרים ילדים? מהי הטכניקה הנכונה?
כשג'וליאן ביקר בארץ שנה שעברה דובר על DVD שבאמצעותו, בין שאר הדברים שניתן למצוא ב- DVD הכפול, אפשר להבין ולתרגל יותר טוב את טכניקת הדיקור שג'וליאן מדבר עליה.
בספר תוכלו למצוא איורים וכמובן הסברים.
הטכניקה חשובה, בעיקר עם תינוקות ופעוטות. הם מרבים לזוז, לא מאוד אוהבים שמחזיקים בהם בניגוד לרצונם ולכן על המטפל להיות זריז במציאת הנקודה, וסופר זריז בכל הקשור להכנסת המחט והמניפולציה.
ג'וליאן ממשיך להסביר ולתת טיפים לאורך הפרק, וכך מסתיים לו החלק הראשון של הספר.
החלק השני
בחלק השני אנחנו כבר מדברים על המצבים שאנחנו עלולים לפגוש בקליניקה, או אפילו אצלנו בבית.
חלק זה נפתח עם פרק 6 שמביא סקירה זריזה של מצבים שונים עם סימפטומים המהווים את האבחנה המבדלת בין סינדרום לסינדרום.
ומפרק 7 אנחנו מתחילים לגעת בנושאים שונים.
כל נושא זוכה לפרק בפני עצמו, וכל פרק כולל מספר מילים על המצב עצמו, ומתחילים לפרק עד שמגיעים לאבחנה וטיפול באמצעות נקודות.
כמובן שיש גם טיפים שאפשר לתת להורים כדי ליישם על ילדם, וכל הזמן אנחנו זוכרים שבעצם, אנחנו חושבים על ילד עודף או ילד חוסר.
ברגע שעשינו את האבחנה החשובה הזו, על פי ג'וליאן יש לנו כבר הרבה מאוד עם מה לעבוד.
החלק השלישי
בחלק השלישי יש לנו סיפורי מקרה, שג'וליאן מביא מהקליניקה הפרטית שלו.
המקרים מסודרים על פי המערכות השונות בגוף, ויש בדרך כלל כמה דוגמאות מכל מערכת.
אנחנו אוהבים סיפורי מקרה. תמיד טוב לראות, אבל אם אין לנו אפשרות להצטרף לקליניקה של ג'וליאן ולצפות מקרוב, קריאת המקרים הם הכי קרוב שנוכל להגיע, וגם זה בסדר. אפשר לקבל מהם רעיונות לטיפול ואפשר לראות לפחות חלק מהמלל הרב בספר בא לידי ביטוי בפרקטיקה.
2 נספחים מעניינים יש בסוף הספר.
הראשון מדבר על המצבים שדיקור יכול לעזור בהם- עד לרפא לחלוטין.
18 עמודים סוקרים את המצבים בהם דיקור יכול לעזור, כולל הפניה לפרק הרלבנטי ועם עוד כמה מילים על מרבית המצבים המצויינים בנספח זה.
אך ג'וליאן גם מציין כאשר לדעתו דיקור אינו עושה את העבודה במקרים מסויימים, כפי שהוא מציין באנורקסיה.
הנספח השני, קצר ביותר, מחלק מזונות על פי הטמפרטורה שלהם.
האמת? חבל שלא ראיתי את זה קודם, הייתי יכולה להיעזר בזה!
סיכום ומחשבות נוספות
אני לא מצליחה להיות המטפלת של שחר.
מה שהצלחתי לעשות באופן חלקי (מי יותר ומי פחות) עם בני משפחה אחרים, עם שחר אני לא מצליחה בכלל. כשהדברים הם מאוד מאוד פשוטים כמו לדקור Ding Chuan, אז מילא. גם שם אני לא מצליחה לעשות את הדברים בזריזות.
אבל אתם יודעים, נראה לי שזה טוב, כיוון ואני אמא של שחר. שמישהו אחר יהיה המטפל שלו. הריחוק רק יעזור לאבחון מדויק יותר, הבכי שלו לא ישפיע עליו כפי שהוא משפיע עליי, ואני ממשיכה את קו הטיפול בבית, אם צריך.
כמובן שאני מעורבת, וכמובן שיש לי הברקות מדי פעם. והידע שלי לא לחלוטין נעלם כאשר אני באה לנסות לעזור לו כדי שהכאב יפסיק או שהמחלה תעבור.
אבל אמא זו אמא, ומטפל זה מטפל.
נראה לי חלוקה הוגנת.
יחד עם זאת, הספר של ג'וליאן נותן לי איזושהי אחיזה.
כאשר שחר מרגיש לא טוב ועדיין לא יודע לבטא את מה שהוא מרגיש, אני מרגישה שיש לי במה להיעזר. אני לא רק תלויה במטפל כזה או אחר (או רופא), יש לי משהו שאני יכולה לנסות ליישם כדי לעזור לו, ועם הזמן גדל הרפרטואר שלי. בשילוב עם ההנחיות שאני מקבלת ממטפלים שונים, ככל שעובר הזמן יש לי ארסנל גדול יותר לעזור לילד שלי בזמן אמת. יש לזה ערך מאוד גדול.
אני חושבת שהספר של ג'וליאן הוא ברור, ידידותי, וג'וליאן גם מצליח לכתוב עם ההומור שבא לידי ביטוי גם בהרצאות שזכיתי להיות נוכחת בהן.
דברים אלו הופכים את הקריאה בספר לנעימה יותר ויעילה יותר.
אני ממליצה לכל מי שיש לו ילדים ו/או מתעניין בטיפול בילדים לרכוש את הספר
עכשיו אתם
אהבתם את הספר של ג'וליאן? אתם חושבים שהוא מיותר? בעייתי? נפלא?
אנא השאירו תגובותיכם, אשמח לקרוא ולהגיב.
