האנך והפלס בסדרת הצ'י-קונג "שמונה יריעות המשי"

"שמונה יריעות המשי" היא אחת מסדרות הצ'י קונג הנפוצות. שם הסדרה מתייחס לאופן שבו שמונה התנועות מאצילות איכות של "משי עשיר ויקר" על הגוף ועל האנרגיה שלו. הסדרה נחשבת כצ'י קונג רפואי ונועדה לשפר את הבריאות. יחד עם זה אנשים שמתאמנים באומנויות לחימה לעיתים קרובות מתרגלים אותה כתירגול משלים.
הסדרה מוזכרת כבר באנציקלופדיות משושלת Song (במאות ה-12 – 13), כולל איורים של כל  התנועות.
במשך השנים התפתחו גרסאות שונות של הסדרה. התמונות שמוצגות במאמר הן מהסדרה כפי שלימד פרופ' גיאו גו רוי.

"עיקר השמים – האנך,
עיקר הארץ – הפלס,
עיקר האדם – השלווה והשקט…
אם תהיה מסוגל להתיישר, אם תהיה מסוגל לשקוט –
רק אז תהיה מסוגל להתייצב…
אם הגוף לא זקוף, הסגולה לא תבוא; אם לא תשקוט בתוכך, לא תמשול בלבך; ישר את גופך ותמשוך את הסגולה, והיא תעלה על גדותיה ותבוא מעצמה." (1)

במאמר זה אראה כיצד התרגול של סדרת הצ'י קונג "שמונה יריעות המשי" (או בשמה הסיני BA DUAN JIN) עובד על 2 הצירים: האנך – הוא ציר היצירה, ציר אש – מים; והפלס – הוא ציר החיים האופקי, ציר עץ – מתכת. אני אתייחס לאספקטים שונים של כל אחד מארבעת האלמנטים הללו ואראה כיצד תרגילי הסדרה מבטאים אותם ועובדים עליהם.

אסביר גם את נושא היי-ניין (תשומת הלב) וחשיבותו בתרגול הצ'י קונג, את הקשר של התרגול להשקטת הלב (ריקנות הלב), מהי הסגולה, וכיצד התרגול מאפשר את התנועה הפנימית של הסגולה.

האנך והפלס – כללי
בפילוסופיה הסינית מדברים על ציר היצירה, שהוא ציר אש ומים (האנכי) ועל ציר החיים, מתכת ועץ (האופקי). אחת הדרכים למקם את אלמנט האדמה היא במרכז:

אש

מתכת       אדמה     עץ

מים

האנך:   ציר היצירה – אש-מים  

לאלמנט האש שייכים ארבעה איברים. המרכזי והחשוב שבהם הוא הלב, ובהמשך המאמר הוא זה שייצג את אלמנט האש. את אלמנט המים ייצגו הכליות.

אני בוחרת להדגיש במאמר זה את האספקט הייני של הכליות (ייצוג של המים) למרות שהכליות מהוות גם את הבסיס ליאנג של הגוף, שכן יאנג הכליות הוא משני ביחס ללב. יש מסטר אחד והוא הלב, ואיכות האש של הלב שקובעת איך אנחנו משתמשים באנרגיית המקור, שאיתה נולדנו, יותר חשובה מאש המקור של הכליות (2).  בהמשך ארחיב לגבי הקשר בין הלב והכליות והאופן שבו הלב מחליט מה מתאים לי בניהול חיי.

מנג צה, פילוסוף סיני שחי לפני כ-2300 שנים, צייר את האדם באופן הבא:

אפשר לראות באופן ברור את החלוקה ל – 3 :
בראש רואים רק את החלק ששייך לעולם הנגלה, ואילו חציו השני שייך לעולם הנסתר ופתוח ליקום. הידיים שואפות לשמים; הן נציגות של הלב.
במרכז, במחמם האמצעי, נמצא המרובע שמבטא את האדמה – דרכה עוברות כל התנועות ובה נעשית הטרנספורמציה שלהן. (כל מה שנכנס לגופנו – פיזי ולא פיזי – עובר התמרה ומוטמע בנו.)
בהמשך למחמם התחתון נמצאות הרגלים, שמחוברות לארץ.
אני רוצה להפנות את תשומת הלב לאנך שיורד כציר של הגוף.  אפשר להתייחס אליו כעמוד השדרה. בקצהו התחתון משולש שמזכיר את הסקרום, אך גם נראה כמו משקולת ונותן כיוון כלפי מטה. (3)
אני מביאה את הציור הזה, שכן עם כל פשטותו הוא ממחיש באופן ויזואלי את הרעיון הסיני שהאדם מחבר באנכיותו בין שמים וארץ, ומתוך החיבור הזה יכול להביא לאחדות ביניהם בתוכו. תרגול הצ'י קונג מביא לחיבור זה.

דוגמאות מסדרת "8 יריעות המשי" לעבודה על האנך ועל החיבור בגוף בין אש ומים ובין שמים וארץ:

התרגול כולו, גם המדיטציה, נעשה בעמידה. (להבדיל מרוב צורות המדיטציה). לאורך התרגול כולו ניתן דגש על חיבור הרגלים לאדמה ויצירת כובד במחמם תחתון. בין השאר על ידי כיפוף קל של הברכיים והושבת האגן "כמו על כסא גבוה", ובו זמנית הראש שואף בעדינות כלפי מעלה כשהסנטר מעט מוכנס והמבט קדימה ובאלכסון כלפי מטה. תנוחה זאת של הראש מאריכה את העורף ומאפשרת לגב להיות ישר כך שאפשר ממש להרגיש זרימה לאורכו.

(הערה אישית: תרגול הסדרה גילה לי דברים על היציבה שלי ועל האופן שבו אני מחזיקה את גופי, שלא הייתי מודעת להם לפני כן. את המדיטציה בסוף התרגול העדפתי תמיד לעשות בשכיבה, כדי לתת לגב מנוחה ומתוך מחשבה שמתוך התנוחה הזאת אכנס לשקט יותר בקלות. היום אני מרגישה כיצד העמידה האנכית מאפשרת את פתיחת הגב, ואת האופן שבו הקלילות, שמורגשת בו כתוצאה מכך, תורמת לכניסת הגוף לשקט).

כל התרגילים בסדרה מתחילים באותה תנועה בסיסית שמחברת בין הדאן טיין והחזה – או בין המים והאש. תנועת הידיים יוצאת מלמטה כלפי מעלה – ומעלות צ'י לכיוון החזה, ואז יורדות (ומורידות צ'י) חזרה לדאן טיין.

בתרגיל מס' 3 כף יד אחת פונה לשמים וכף היד השנייה פונה לאדמה. יש תשומת לב  לעמוד השדרה (4) כציר במרכז ובו זמנית לשמים ולארץ דרך כפות הידיים, שיוצרות משקל-נגד (התרגום שבחרתי ל opposition) אחת מול השנייה. כפות הידיים נמתחות בעדינות בכיוונים מנוגדים כאילו גומייה נמתחת ביניהן. אלסטיות זאת מאפשרת זרימה וחיבור בין שתי הידיים דרך הגוף.

תרגיל מס' 3

–    בתרגיל מס' 4 מסובבים את הראש 45 מעלות הצידה, ותוך כדי כך חושבים גם על עמוד השדרה כציר שמסתובב סביב עצמו. בהמשך ההנחייה היא "להתבונן" על הגב שלנו מאחור לכל אורכו. זאת הזדמנות להתמקד שוב בהכוונת הגב כלפי מעלה ומטה, וכך "להאריך" אותו לשני הכיוונים – לשמים ולארץ.
–    בתרגיל 8 יש תנועה בו זמנית כלפי מטה וכלפי מעלה: כפות הידיים דוחסות כלפי מטה (נמצאות ליד האגן) ואילו הגוף מתרומם על הבהונות ונמשך למעלה.

לאורך החיים יש תנועה אנכית ודו-סיטרית בין המים והאש דרך האדמה שביניהם:
– הפוטנציאל שלנו נמצא באנרגיית הכליות (התורשה);
– במרכז הגוף (המחמם האמצעי) חלה הטרנספורמציה של כל מה שאנו סופגים לתוכנו. מתוך מרכז זה עולים רעיונות, מחשבות ואפשרויות שונות כדברים ראשוניים ביותר שעולים למודעות. (ה – yi).
– הלב הוא זה שמחליט אם רעיונות אלה מתאימים לחיים שלנו (בהתאם למי שאנחנו, לפוטנציאל שלנו) ואם אנחנו רוצים לעשות איתם משהו. אם יש החלטה של הלב, יש התכוונות שלובשת צורה של מילים, והיא הופכת לרצון. הרצון נותן כיוון שלפיו פועלים.
כך אפשר לראות כיצד האנכיות, החיבור של מים ואש והחשיבות של הכיוון באים לידי ביטוי בהתנהלות שלנו במהלך החיים. ואם אנו מצליחים לפעול בהתאם לטבענו הפנימי ולממש אותו, מתעוררת בנו הסגולה.
באידאוגרמה הסינית של המילה "סגולה" (Virtue  באנגלית) רואים את האנכיות. הכוונה במילה "סגולה" היא לאותנטיות של חיי; זקיפות הלב שלי; הגשמת הפוטנציאל, היעוד שלי, ע"י פעולה בהתכוונות נכונה מתוך טבעי הפנימי, מתוך שאני יודע מה מתאים לי. (5) אליזבט מדגישה שסגולה היא פעילות, דרך להתקדם בדרך הנכונה עם כל מה שאני. (6)

סגולה

על אנכיות זאת, והחיבור בין הפוטנציאל שנמצא במים ובין הלב שמממש, עובדים בסדרה "שמונה יריעות המשי".

חלקים ב' ו – ג' של המאמר, שיפורסמו בהמשך, יעסקו בשני האלמנטים שבציר היצירה (האנך): המים והאש, עם האיכויות שלהם והביטוי שלהן בתירגול הסדרה.
חלק ד' יעסוק בציר החיים (הפלס) והאלמנטים שבו: העץ והמתכת – שוב עם האיכויות שלהם וביטויין בתירגול.

______________________________

(1) הצטטה  הנ"ל לקוחה מתוך פרק "המעשה הפנימי", טקסט מהמחצית השניה של המאה הרביעית לפנה"ס אשר מופיע היום כפרק 49 בגואן דזה. זה אולי הטקסט הסיני הראשון שכולל תוכנית של טיפוח עצמי באמצעות ניהול הצ'י והשקטת הלב.
(2)  Elisabeth Rochat de la Valle, סמינר בנושא "הלב".
(3) מתוך הרצאה של יוסי מורגנשטרן, אוגוסט 1999, על מבנה האדם.
(4) מושג היי-ניין: בתרגול צ'י קונג יש תפקיד מרכזי לעניין תשומת הלב. כפי שנראה בדוגמאות שאביא בהמשך, לאורך כל התרגול יש חשיבות להבאת תשומת הלב למקומות ספציפיים בגוף.   בסינית משתמשים במושג יי-ניין, וכיוון שקשה לתרגם אותו באופן מדויק אתאר אותו כמיקוד המחשבה והתכוונות. התכוונות זאת מתחברת בתרגול הצ'י קונג לתנועת הצ'י בגוף וכתוצאה מכך מתעוררת עוצמה פנימית שחבויה בגוף.  פרופ' ג'יאו, מחבר הספר "טיפוח הבריאות דרך צ'י-גונג" (תרגום ועריכה דן צוקרמן, הוצאת גל, תל-אביב, 1999) אומר שהצלחת האימון תלויה ביכולת למקד את המחשבה ולתת לה כיוון. החיבור הזה משפיע על תהליכים פיזיולוגיים שמתרחשים בגוף.
(5) סדנה של Elisabeth Rochat de la Valle על LING SHU פרק 8
(6) סדנה של Elisabeth Rochat de la Valle  על דאו דה צ'ינג פרקים 38-43, ינואר

* התמונות של תרגילי הסדרה לקוחות מתוך ספרה של מיצ'יקו מיטובה.

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

תמונה: freeimages.com/CrystalLeighShearin

המחברת:
שינה בן דוד
מטפלת ברפואה סינית
מורה מוסמכת לצ'י קונג