מאמר זה סוקר שבעים מקרי אי-פריון בהם טיפלתי בין השנים 1995-2001. הוא נועד לאנשי מקצוע, ועל כן השפה בו "מקצועית" דבר שעלול להיות לחלק מכם קשה או כבד לקריאה, אני מתנצל על כך, אבל מי שקשה לו מדי יכול לקפוץ ישר לסעיף המסקנות בסוף המאמר.
הקדמה
בנובמבר 2001 הוזמנתי, להפתעתי, להרצות בכנס השנתי הרביעי של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה של החברה לרפואת נשים בקהילה, בתל אביב. נתבקשתי על ידי מארגני הכנס, שנועד לגינקולוגים "קונוונציונליים", להציג את עבודתי בנושא טיפול באי-פריון באמצעות הרפואה הסינית. סקרתי וסיכמתי את הנתונים, ותוצאות עבודתי מונחות לפניכם. למותר לציין שחלק לא מבוטל מן הקהל באותו כנס לא אהב את הדברים, ולא מעט מן הדמויות הבולטות בעולם רפואת הפריון דאז קמו ועזבו את האולם עוד טרם סיימתי את דבריי.
מאז קרו דברים, ואני מדבר בעיקר על עבודות שנערכו במערב, ביחידות הפרייה חוץ-גופית שאימתו את מה שהצגתי אז (8), בולטות וידועות בעיקר עבודה מאוניברסיטת אולם בגרמניה (9), שדיווחה ב-2002 על 42.5% הצלחה בטיפול משולב של אקופונקטורה עם IVF, והעבודה ה"שערורייתית" שפורסמה ב-2008 בעתון החשוב BMJ והצביעה על 65% הצלחה בהריונות בשילוב אקופונקטורה ו-IVF- (ר' הערה 10). בעקבות כך יש היום יותר פתיחות ונכונות בעולם הקונבנציונלי לקבל את השימוש ברפואה סינית בטיפולי פוריות. אלא שלרוב אי הבנה של עבודתנו גורמת לייחוס התועלת שבדיקור לאפקט ההרגעה, כך שלא פעם אני שומע מן המטופלות כי "רופא הפריון" שלהן אומר להן, "תעשי דיקור, זה ירגיע אותך" ובזה פותרים אותן ואת עצמם מן העניין.
נושא נוסף וחשוב לא פחות הוא נושא אי-פריון בגברים, לבעיה זו אין לרפואה הקונבנציונלית מענה, ועל כן הם בוחרים להתעלם ממנו ולהתמודד עימו באמצעות "השבחת זרע". לנו דוקא יש הרבה מה להציע, בעיקר בהנחייה לאורח חיים בריא ומאוזן, ובאמצעות צמחי מרפא. אבל זה דורש פנייה למטפל המתמצא ומטפל בעניין, ובינתיים אפשר לקרוא צרור המלצות שלי בנושא. יש לציין כי בזמן שעבר מכתיבת המאמר, התרחב והתעשר הידע בנושא, ולשורת ההמלצות שבסוף המאמר ניתן להוסיף היום עוד דברים.
תקציר
מוצגת לפניכם סקירה רטרוספקטיבית של כל הטיפולים שבוצעו בגלל אי-פריון על ידי ברפואה סינית מסורתית (TCM), בין השנים שנזכרו. שבעים מקרים מתוך שמונים ושלושה (84.3%) נמצאו מתאימים להיכלל במחקר זה. מתוכם שלושים ואחד זוגות (44.28%) השיגו הריון. ניתוח האבחנה, הטיפול ונתונים דמוגרפיים, מראה כי אין קשר בין גיל האישה לבין הצלחה או אי הצלחה בהשגת הריון (אם כי גיל צעיר עוזר).
מילות מפתח
אי-פריון ראשוני (Primary infertility), אי-פריון שניוני (Secondary infertility), הפלות חוזרות (Recurrent Abortions, habitual miscarriage), תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), דיקור (Acupuncture), צמחי מרפא (Medicinal herbs, phytotherapy, Herbal Medicine), היפרפרולקטינמיה (Hyperprolactinemia), אנדומטריוזיס (Endometriosis), הידבקויות (Adhesions), מיומות (Myomas), טכנולוגיית עזר רבייתית (Assisted Reproductive Technology –ART).
מבוא
הוועד הפועל של החברה האמריקאית לרפואת רבייה, לשעבר החברה האמריקאית לפריון(1), מגדיר אי-פריון כחוסר יכולת להתעבר לאחר לפחות שנה אחת של קיום יחסי מין סדירים ללא אמצעי מניעה. לפני מספר שנים, מקרים של אי-פריון בלתי מוסבר דווחו בכ-60% מהמטופלים, במחקרים שפורסמו בספרות הרפואית (2) . גם בשנים האחרונות מספר מחברים המשיכו לדווח כי התופעה שכיחה בכ 20% – 25% מהמקרים. כמובן כאשר לוקחים בחשבון, כפי שהוצע (3), ניתוח איכות הזרע, הערכת תפקודי השחלות, בדיקות לאחר קיום יחסי מין, בדיקות רדיולוגיות של הרחם והחצוצרות (Hysterosalpingography – HSG), לפרוסקופיה חוקרת (Explorative Laparoscopy) והערכה כללית ראשונית של כל זוג המנסה להרות ללא הצלחה במשך שנה, מספר הזוגות המטופלים שיוגדרו כמקרי אי-פריון בלתי מוסבר יהיה גדול יותר, מאשר אם תערכנה בדיקות נוספות ו/או משך הזמן בניסיון להיכנס להריון יוגדר כלמעלה משנה לפני שתקבע האבחנה.
ההערכה היא שבאופן כללי זוג אחד מכל שישה יושפע מבעיה זו במהלך חייהם. במחצית מהמקרים, האישה אחראית לאי-הפריון של זוג, בשליש מהמקרים הגבר אחראי בלבדית, וביתר המקרים האחריות משותפת לבני הזוג או אינה מוסברת. פריון האישה מידרדר עם הגיל. ההערכה היא, שלאישה בריאה בת שלושים וחמש, משך הזמן בניסיון להתעבר יהיה כפול מזה של אישה זהה בת עשרים וחמש. לאחר התייחסות לעובדה זו, החליטה המועצה הבין לאומית לאי-פריון, להגדיר אי-פריון כחוסר יכולת להתעבר לאחר שנה של קיום יחסי מין סדירים וללא אמצעי מניעה בנשים צעירות מגיל שלושים וחמש או לאחר שישה חודשים בנשים מעל גיל שלושים וחמש, או חוסר יכולת לשאת הריון עד סופו. מכיוון שהפרעה זו כה נפוצה, לא מפתיע שתלונתן העיקרית של מטופלות רבות המגיעות אלי הינה אי-פריון. אמונתי היא שההגדרה למעלה אינה עושה צדק עם זוגות רבים, שלמרות יכולתם להיכנס להריון אינם זוכים לחבק צאצא בסופו, בעקבות הפלות חוזרות. אך בהיבט האתי, זוג שאינו מצליח להביא תינוק חי לעולם אינו פורה באותה מידה כזוג שלא הצליח להיכנס להריון וכל כישלון בהבאת תינוק חי לעולם, צריך להיות מוגדר כבעיה בפוריות.
בשנת 1994, היה לי המזל להתמחות במחלקה הגניקולוגית של בית החולים "גואן אן מן" (Guan An Men) בבייג'ין, סין. מאז הקדשתי זמן רב ותשומת לב מיוחדת, במרפאתי הפרטית לגינקולוגיה בכלל ולבעיות פוריות בפרט. מכיוון שבמקור חונכתי בתחום ה"מערבי" של הרפואה, (עסקתי בכירוגיה כעשר שנים עד אותה תקופה), התרשמתי עמוקות ממה שנאמר לי בפגישתי הראשונה עם פרופסור לי גוואן רונג (Li Guan-Rong), מנהלת המחלקה הגינקולוגית. כאשר ביקשתי ממנה לערוך שיחה בנושא הפרעות פוריות, היא פתחה באומרה: "כאשר הלב מוכן, הוא ירשה לרחם לקבל את התינוק". משפט זה אמנם מדבר בעד עצמו ומובן מאליו למי שעוסק ברפואה הסינית, אך אין לו בסיס הגיוני כאקסיומה רפואית למי שמגיע מתרבות המערב המדעית ומתחום הרפואה הביולוגית הקונבנציונאלית. למרות כך משפט זה מציג בעיני את תמצית חוסר הפוריות כבעיה והפך למוטו החרוט בזיכרוני אותו אני מעביר למטופליי ולתלמידיי. עם חזרתי לישראל התחלתי לטפל בבעיות פוריות ומאז טיפלתי במאות רבות של מקרים, אשר 80 מהם מהווים את נושא המחקר הזה שנכתב בשנת 2001. בענווה רבה אני מציג לפני הקוראים את סקירת המקרים הללו, בתקווה שיוכלו להפיק תועלת מניסיוני, הן בבחינת הצלחותיי והן בבחינת כישלונותיי.
חומרים ושיטות
כל הרשומות של מטופלות שפנו בשל בעיית פוריות וטופלו בין הראשון לחודש ינואר 1995 והשלושים ואחד לחודש יולי 2001 נסקרו. הנתונים הדמוגראפיים והרפואיים נבדקו כמתאימים לעמוד בקריטריונים הבאים:
1. כדי להיכלל במקרים המוצגים, על הזוגות היה להתמיד בטיפול על ידי במשך חודש אחד לפחות.
2. למרות שבמקרים אחדים אצל הגבר הייתה אחריות חלקית בבעיית הפריון, בכל המקרים המובאים לפניכם, מעורבות האישה בבעיית הפריון הייתה דומיננטית. (במקרים בהם גם לגבר הייתה מעורבות בבעיה בני הזוג טופלו במקביל).
3. הזוגות טופלו בדיקור ו\או מוקסה ו\או צמחי מרפא (להבדיל מהזוגות להם ניתן ייעוץ מילולי בלבד, אשר לא נכללו בסקר). זאת בניסיון למזער את השפעת הפלסיבו הפסיכולוגית הקיימת בעצם בקשת ייעוץ מדוקטור רפואי שעוסק ברפואה סינית מסורתית.
4. הטיפול בעזרת צמחי מרפא הפך לזמין בישראל רק החל משנת 1997. לכן המקרים שטופלו בשנתיים עד לזמן זה טופלו לרוב רק בדיקור ו/או מוקסה. למרות זאת, כיוון שלא בדקתי הצלחה יחסית של טכניקות מסוימות בהשוואה לאחרות, לא נוצרו תתי חלוקות.
5. חלק מהמטופלים בחרו לפנות לרפואה הסינית המסורתית בלבד, בעוד שאחרים המשיכו במקביל בטיפולים הורמונאליים/מלאכותיים בעזרת טכנולוגיית עזר רבייתית (ART). גישתי הייתה "טפל במה שאתה רואה", לכן, כאשר זיהיתי הפרעה, למרות הידיעה שהיא נובעת מהטיפול ה"אחר", ההורמונאלי שהם מקבלים, עשיתי כמיטב יכולתי להתמודד עימה. כפי שתיווכחו במסקנותיי, חלק מהמקרים הראו תוצאות מיטביות מטיפול משולב.
6. האבחנה המערבית אוששה והונחה בצד, גם במקרים אנטומיים/מכאניים (כהידבקויות ברחם או בחצוצרות). במקרים כאנדומטריוזיס, מקרה אחד של הישנות מולה בועית (Recurrent Hydatidiform Mola) ובמקרים של מעורבות הגבר בבעיית הפריון, לא יכולתי להתעלם מהמידע המתקבל בעזרת אבחנת הרפואה הקונבנציונאלית וכיוונתי גם לאבחנה מערבית זו. ככלל, ביצעתי אבחנה קלאסית של הרפואה הסינית המסורתית וטיפלתי באדם כמכלול.
תוצאות
הצלחה הוגדרה כהריון במקרי חוסר פריון וכהולדת תינוק חי במקרים של הפלת נשנות. שלושים ואחד זוגות (44.28%) השיגו הריון. הזמן הממוצע להשגת ההיריון היה 3.2 חודשים (טווח כולל מ- 3 שבועות עד 16 חודשי טיפול).
מידע ביו-רפואי
שבעים מתוך שמונים ושלוש נשים שהתלוננו על בעיות פריון התאימו לקריטריונים. שללתי זוגות שעדיין היו בטיפול בעת הסקירה או שלא התמידו בארבעה טיפולים לפחות. המטופלים חולקו לשתי קבוצות בהתאם להגדרה הגסה, "מוצלח" (הריון) ו"לא מוצלח" (כישלון בהשגת הריון/תינוק חי במקרה של הפלות חוזרות).
הנתונים הביו-רפואיים שלהם מתוארים בטבלה 1. הנתונים הדמוגראפיים בטבלה 2. כפי שניתן לראות הגיל הממוצע הוא 32.64 שנים. המטופלת המבוגרת ביותר, גילה 43 שנים והצעירה ביותר 26 אך מכיוון שפחות מ 10% בקבוצת ה"מוצלח" היו מבוגרות מגיל 38 האחוזים בקבוצה "לא מוצלח" גדולים פי שתיים. הזמן שחלף מתחילת ההערכה/טיפול בחוסר הפוריות שלהן ועד הגעתן לקליניקה שלי היה ארוך יותר בקבוצת "לא מוצלח" (23.5 חודשים כנגד 15.13). 11 זוגות מקבוצת "מוצלח" (35%) טופלו ב ART לעומת 29 מתוך 39 זוגות מקבוצת "לא מוצלח" (74%). במהלך הטיפול 10 מתוך 31 מטופלות (32.25%) מקבוצת "מוצלח" טופלו גם ב ART, לעומת 26 מתוך 39 (66.6%) מקבוצת "לא מוצלח".
שש מתוך שלושים ואחד (19%) מקבוצת "מוצלח" ו-6 מתוך 39 (15.4%) מקבוצת "לא מוצלח" אובחנו כסובלות מסינדרום השחלות הפוליציסטיות (PCOS). אחוז הזוגות שאובחנו כמקרי אי-פריון ראשוני, היו 13 מתוך 31 (14%) בקבוצת "מוצלח" לעומת 20 מ-.39 (51%) מקבוצת "לא מוצלח". לפני הטיפול לזוגות מקבוצת "מוצלח" היו 14 ילדים (0.36 ילדים לזוג בממוצע), עם שני זוגות להם שני ילדים כל אחד. בקבוצת "לא מוצלח" היו 5 ילדים (0.13 ילדים בממוצע לכל זוג). אחוז הזוגות שהציגו בעיה של הפלות חוזרות היה 8 מ-31 (26%) ו-4 מ-39 (10.2%). בחמישה זוגות (16%) מקבוצת "מוצלח" ובשבעה זוגות (18%) מקבוצת "לא מוצלח" הייתה גם מעורבות של הגבר באי הפריון, אך לא כגורם היחיד.
שישים אחוזים מהגברים בקבוצת "מוצלח" קיבלו טיפול צמחי, אך רק שניים משבעה בקבוצה "לא מוצלח" היו נכונים לקבל טיפול זה. לרוב הנשים המתוארות היו סימני תסמונת קדם וסתית, ולמרות שרובן ראו בתופעה זו עניין נורמאלי, טיפלתי בתסמונת הקדם וסתית, כאבי ביוץ (Mittelschmerz), כאב וסתי (Dysmenorrhea) וכו', כחלק מבעיית אי-הפריון של המטופלות.
|
טבלה 1: מידע ביו-רפואי. |
|||
|
|
"מוצלח" |
"לא מוצלח" |
סה"כ |
|
מספר |
31 |
39 |
70 |
|
גיל ממוצע |
32.64 |
32.64 |
32.64 |
|
זמן ניסיון התעברות (חודשים) |
15.3 |
23.5 |
19.77 |
|
סינדרום שחלות פוליציסטיות (PCOS) |
6 (19%) |
6 (15.4%) |
12 (17.14%) |
|
טיפול קודם בהפריה מלאכותית (IVF) או הזרעה תוך רחמית (IUI) |
11 (35%) |
29 (74%) |
40 (57.14%) |
|
אי-פריון ראשוני |
13 (14%) |
20 (51%) |
33 (47.14%) |
|
אי-פריון שניוני |
18 (86%) |
19 (49%) |
37 (52.86%) |
|
הפלות חוזרות |
8 (26%) |
4 (10.2%) |
12 (17.14%) |
|
ילדים (אחוז לזוג) |
4 (13%) |
5 (13%) |
9 (13%) |
|
נוכחות גורם גברי |
5 (16%) |
7 (18%) |
12 (17.14%) |
|
גברים שטופלו |
3 (60%) |
2 (28.57%) |
5 (42%) |
חלק ב' של המאמר יפורסם בקרוב
הגהה ועריכה: תמי ברקאי
המחבר:
ד"ר ראובן ברק
מטפל ברפואה סינית מסורתית
www.drbarak.com
המאמר פורסם ב"נקודת מפגש", מגזין העמותה לרפואה סינית עתיקה, ינואר 2012.
לקריאת חלק ב' של המאמר לחצו כאן
הערות
1. http://www.asrm.com/index.html
2. http://www.fertilitynetwork.com/articles/articles-unexplained.html
3. L.L Penney, M.D Mid-Missouri Reproductive Medicine & Surgery, Inc.
8. Medical Acupuncture Spring / Summer 2000- Volume 12 / Number 2 Acupuncture Treatment For Infertile Women Undergoing Intracytoplasmic Sperm injection. Sandra L. Emmons, MD, Phillip Patton, MD
9. Fertil Steril 2002 Apr;77(4):721-4 Influence of acupuncture on the pregnancy rate in patients who undergo assisted reproduction therapy. Paulus WE, Zhang M, Strehler E, El-Danasouri I, Sterzik K. Department of Reproductive Medicine, Christian-Lauritzen-Institut, Ulm, Germany
